<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ע"א — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף פח.</h2>
ואשר שאלת על הערב שכפר מתחילה שהיה ערב וכשהראו לו שהוא ערב חזר וטען שהלוה פרע למלוה בשבילו, לא שייך הכא כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי [ב"ב ו' ע"א]. דאפילו אם בודאי לא פרע הוא אלא הלוה אמר פרעתי למלוה, נפטר בכך הערב, אפילו הערב אינו יודע אם פרע הלוה, כמו ניכסוהי דאיניש אינון ערבין ביה. ואם הלוה אומר פרעתי ורוצה לישבע שפרע, נפטר הערב, כי ערב דינו כניכסוהי דאינשי, כדמשמע ס"פ גט פשוט [שם קע"ד ע"א] ופ' יש בכור [בכורות מ"ח ע"א]. וערב דנקיט ליה היינו בשביל היכא דלית ליה לפרוע ללוה שקל מלוה מערב. אבל כי אמר הלוה פרעתי, ורוצה לישבע שפרע, נפטר הערב, לא שנא ערב קבלן לשאינו קבלן, דבהא אין חילוק בין קבלן לשאינו קבלן, אלא לעניין ממי שירצה יפרע. ושלום העני מאיר.
